בלעדי
4 נורות אזהרה חושפות את תמונת המצב האמיתית בהייטק הישראלי
דו"ח מיוחד שערך מכון RISE בראשות פרופ' יוג'ין קנדל ואורי גבאי מצא כי "יותר ויותר הנחות יסוד לגבי הייטק הישראלי מתבררות כלא תקפות וכי גדל הסיכוי לתרחיש של 'הסערה המושלמת'". בין הסיבות: "חוסר יציבות פנימי, ירידה במיתוג של ישראל, שינוי טכנולוגי שלא מיטיב עם יתרונות ההייטק המקומי ומיתון עולמי כתוצאה ממלחמות סחר"
האם בהכרח "יהיה בסדר"? זו השאלה המרכזית שעולה מדו"ח מיוחד בעריכת פרופ' יוג'ין קנדל שנכתב במכון RISE לחקר ההייטק הישראלי והגיע לידי כלכליסט. אף שלכאורה מגזר ההייטק מפגין עוצמה מפתיעה לאורך שנה וחצי של מלחמה ואף מייצר אקזיטים חסרי תקדים כמו מכירת חברת הסייבר WIZ לגוגל ב־32 מיליארד דולר או הנפקת eToro בוול סטריט לפי שווי של יותר מ־4 מיליארד דולר, מתחת לפני השטח ישנם זרמים שליליים.
הדו"ח שהוכן במכון RISE, שקנדל משמש כיו"ר שלו ומנוהל על ידי אורי גבאי, בוחן האם הנחות היסוד שעליהן מתבסס ההייטק הישראלי לאורך העשורים האחרונים עדיין תקפות. התשובות אינן מעודדות. לאו דווקא בגלל שינויים היחודיים בישראל, אלא גם כתוצאה ממהפכת ה־AI בעולם. מהפכות מסוג זה נוטות להוציא מהמשחק מדינות שהובילו את הטבלה לפני כן ולהכניס שחקנים חזקים חדשים. דווקא בשיאה של המהפכה, ישראל שקועה בהפיכה משטרית ובמלחמה, מה שמקשה את ההתמודדות, וזאת בנוסף לסיבות האובייקטיביות. לשם המחשה, יפן איבדה את ההובלה הטכנולוגית עם פרוץ מהפכת האינטרנט בעוד ישראל הצטרפה בתקופה הזו לקבוצת המדינות המובילות.
"הנחת היסוד של רבים היא שההייטק הישראלי, בגלל הכישרון, הדינמיות, והיסודות החזקים שלו, יצלח את כל המשברים", כותבים מחברי הדו"ח, "אלא שיותר ויותר הנחות מתבררות כלא תקפות וגדל הסיכוי לתרחיש של 'הסערה המושלמת' – שילוב של חוסר יציבות פנימי, ירידה במיתוג של ישראל, שינוי טכנולוגי שלא מיטיב עם היתרונות של ישראל, ומיתון עולמי כתוצאה ממלחמות סחר".
ב־RISE עדיין מאמינים שקיים תרחיש של מיתון זמני שיתפוגג עם סיום המלחמה בישראל ועם התייצבות השחקנים המובילים בבינה המלאכותית. אך קיים גם התרחיש הפחות אופטימי שלפיו ההייטק הישראלי יתכווץ ויתמקד בסקטורים בודדים ובמספר לא גדול של חברות מצליחות. ככזה הוא יפסיק להיות מנוע הצמיחה של המשק. "לדעתנו, לא ניתן להתעלם מתרחיש זה. ברמת המדיניות אנו סבורים כי הקונספציה שלפיה ההייטק הישראלי חסין לאורך זמן מזעזועים ויצליח בהכרח לשוב לאיתנו איננה מדיניות אחראית. תפקידה של מדיניות ממשלתית הוא, בין השאר, לגדר את הסיכונים ולא להמר על כך שיהיה בסדר", כותב קנדל.
מהם הסימנים בשטח שמטרידים את מחברי הדו"ח? האיתות הברור ביותר מגיע גם מהיסוד שעליו נבנה ההייטק - ההון האנושי, משאב הטבע החשוב ביותר של מדינת ישראל. לאורך יותר מעשור היה מחסור מתמיד בידיים עובדות במגזר הטכנולוגיה המקומי, המספרים דיברו על 20 אלף. אלא שמאז תחילת 2023 נרשם קיפאון במספר העובדים בענף, ובאופן ספציפי ניכרת עלייה חדה ומתמדת במספר מחפשי עבודה בקרב מתכנתים. יתרה מכך, שיעור מחפשי העבודה מההייטק מתוך כלל מחפשי העבודה הכפיל את עצמו, והוא גדול מחלקם בכוח העבודה. מגמה זו אינה ייחודית לישראל והיא מתרחשת גם בארה"ב, מה שמוביל להסבר שחלק מהסיבות קשורות לבינה המלאכותית שהופכת את כישורי התכנות, מייחודיים לקומודיטי. אם המגמה תתגבר, יש לכך השלכות שליליות מהותיות לגבי היתרון התחרותי של ישראל.
נורת אזהרה נוספת מגיעה מגזרת הסטארט־אפים, שהם הבסיס הרחב ביותר לחדשנות הישראלית והמפתח ליתרון היחסי שלה בעולם כשמה: "סטארט־אפ ניישן". אלא שגם כאן מהפכת ה־AI מכתיבה דרישות חדשות, בעיקר משאבים גדולים שלסטארט־אפים קשה לספק: אנרגיה, כוח חישוב ואלגוריתמיקה שנדרשים לאימון המודלים. החדשנות ברמה העולמית חוזרת לחברות הביג טק, לאקדמיה או אפילו לממשלות, מה שמקשה על הסטארט־אפים להתחרות. ב־RISE סבורים שזו אחת הסיבות לירידה בהקמת סטארט־אפים חדשים בישראל. שיא המגמה המדאיגה נרשם ב־2023, כאשר מספר הסטארט־אפים שנסגרו היה לראשונה בתולדות התעשייה המקומית גבוה ממספר הסטארט־אפים שהוקמו.
סימן נוסף לירידת קרנם של הסטארט־אפים מול החברות הגדולות והציבוריות הוא הצמצום בגיוסי הון ופעילות של קרנות הון סיכון. לפי הדו"ח, על פי קו המגמה הארוך, ב־2024 סטארט־אפים בישראל היו צריכים לגייס 20 מיליארד דולר, אך בפועל גייסו כחצי מהסכום. גם כאן, הנתונים אינם חריגים לעומת העולם, אך יש להם השלכות שליליות על היתרון של התעשייה הישראלית, שהופכת ל"מעבדת מחקר" עבור ענקיות כמו גוגל או מיקרוסופט, אך אינה מפתחת חדשנות משל עצמה.
מהפכת ה־AI מקרינה גם על היתרון היחסי הנוסף של ישראל והוא צמיחת הסטארט־אפים מתוך יחידות הטכנולוגיה בצה"ל. הן אלה שבנו את ההצלחה בסייבר, פינטק ותוכנה ארגונית, אך בשלב זה לא מסתמנות כמקור התמחות והתמקצעות בבינה מלאכותית. מוקד החדשנות העולמי עובר היום יותר לחומרה, אנרגיה ובריאות, ושם ישראל פחות חזקה. כאן הקוטן של ישראל משחק לרעתה בהיעדר תקציבי ענק שמקצות ממשלות של מדינות כגון ארה"ב, סין וקנדה או מדינות אירופה. מתוך 34 היוניקורנים שנולדו ב־2025, הרוב היו בתחומי AI ורק אחד ישראלי. דו"ח של CBInsights שבחר את 100 הסטארט־אפים המבטיחים ביותר בעולם ב־AI כלל רק ארבע חברות ישראליות – Evinced, Bria, Decart, Orca. ניתן לטעון ש־2% עד 4% מהחברות הגלובליות או היוניקורנים החדשים הם לא נתונים רעים, אך קשה יהיה לבסס את ההובלה הטכנולוגית הישראלית בתחום זה על מספר קטן של סטארט־אפים מבטיחים.
לכל נורות האזהרה האלה מצטרף המצב הגיאו־פוליטי בישראל שלראשונה זה עשורים, משפיע גם על ההייטק, שהיה בגדר "שמורת טבע". אבל לפי אורי גבאי, מנכ"ל RISE, הבעיות התחילו לפני 2023. "יש פער גדול בין מה שאנחנו מספרים לעצמנו לבין המספרים בשטח. זה לא התחיל ב־2023, אלא ברצף מערכות הבחירות, המשרדים הממשלתיים בקושי עבדו במשך שלוש שנים לפחות מאז 2019. ישראל בשנים האחרונות לא טובה בהסתכלות אסטרטגית ממשלתית. אי אפשר לקבל עוד 'מתנה' מצה"ל בדמות סייבר. ב־AI זה עובד אחרת ולכן דורש מחשבה ותכנון אסטרטגי", הוא אומר.
גבאי מציין כי פרסום הדו"ח החמור לווה בלבטים רבים. "חיכינו הרבה זמן לפני שהוצאנו את המסמך הזה כי אמרנו שאולי בכל זאת הרוב הן השפעות נקודתיות של ההפיכה המשטרית ואז של המלחמה, אבל עכשיו אנחנו רואים שזה כבר נמשך יותר מדי זמן. גם אם המלחמה תיגמר מחר, יש מגמות שליליות שלא ישנו כיוון באופן מיידי", הוא אומר. "האמירה הנפוצה 'הבעיה היא לא רק שלנו, אלא כלל עולמית', לא אומרת שאין בעיה ושלא צריך לחפש פתרון. גם אם בארה"ב יש פחות סטארט־אפים, יש להם עוד חברות ענק שרצות ולוקחות איתן קדימה את כל הסקטור. בישראל הרגישות הרבה יותר גבוהה. גם כי הכלכלה יותר תלויה בהייטק, ובתוך ההייטק הרכיב של הסטארט־אפ הרבה יותר דומיננטי מאשר במדינות אחרות. המותג ישראל עובר שחיקה. הממשלה התרגלה שההייטק מתנהל ומצליח בעצמו כבר 20 שנה ולא מפנימה שזה כבר לא המצב".
ב־RISE מציעים שורה של צעדים שעל הממשלה לנקוט כדי להתמודד עם המצב המטריד המסתמן, אך סביר להניח כי עד לסיום המלחמה והחלפת הממשלה, לא יהיה קשב של ממש להצעות אלה.
