בית המשפט ביטל היתר זיהום למתקן ההתפלה באשדוד: המשרד להגנת הסביבה פעל בניגוד לחוק
המשרד להגנת הסביבה לא בחן, כנדרש בחוק, האם הטכנולוגיה שנבחרה היא המיטבית להפחתת זיהום האוויר, ולא השוואה בין החלופות. לטענת עיריית אשדוד וארגוני הסביבה, החלופה שנבחרה תוביל לזיהום עודף רב. בעקבות פסק הדין, המשרד להגנת הסביבה ביטל הבוקר את היתר הפליטה של תחנת הכוח הנמצאת בשלבי הקמה
המשרד להגנת הסביבה פעל בניגוד לחוק שהוא עצמו מופקד על יישומו: בית המשפט המחוזי ירושלים קיבל אתמול (א') את עתירות עיריית אשדוד וארגוני הסביבה שומרי הבית ומגמה ירוקה, והורה על ביטול החלטת המשרד להגנת הסביבה להעניק היתר פליטה למתקני ייצור החשמל במתקן ההתפלה של שפיר וג׳נריישן קפיטל באשדוד.
בית המשפט קבע בפסק דין חריג כי המשרד פעל בניגוד לחוק אוויר נקי, המחייב בחירה בטכנולוגיה המיטבית ביותר בשוק לצמצום זיהום האוויר ממקור פליטה, זאת לשם הגנה על בריאות הציבור, או קיום הליך המצביע על ההבדלים בין החלופות והסיבה לתעדוף של טכנולוגיה הנחשבת לנחותה יותר. המשרד להגנת הסביבה הודיע לחברת ״אשדוד התפלה״ כי היתר הפליטה בטל לאור פסק הדין. הציוד כולו, להקמת 7 טורבינות לייצור חשמל, כבר נרכש ונמצא בשטח התחנה. כעת יאלץ המשרד להגנת הסביבה לנהל הליך מחודש בהתאם לחוק, ולהחליט האם היזם יוכל להפעיל את היחידות המזהמות.
היתר פליטה הוא רישיון שמנפיק המשרד להגנת הסביבה, המאפשר למפעלים ולמקורות פליטה נייחים (כמו תחנות כוח, מפעלי תעשייה גדולים ועוד) לפלוט מזהמים לאוויר בכמויות, ריכוזים ובקצבים מוגדרים, ובתנאים שנקבעו מראש - במטרה לצמצם את הפגיעה בבריאות הציבור ובסביבה. כשיזם מגיש בקשה להיתר פליטה, עליו לתאר את הטכנולוגיות והאמצעים להפחתת הזיהום, תוך שימוש בטכניקה המיטבית הזמינה (BAT). אולם לא כך היה במקרה של מתקן ההתפלה באשדוד, אשר מבקש להקים יחידות לייצור חשמל שיישמשו את מתקן ההתפלה ואף יזרימו חשמל לרשת הארצית לשימוש הציבור.
ההיתר שניפק המשרד להגנת הסביבה מאפשר להפעיל שבעה מנועי בעירה פנימית בשטח מתקן ההתפלה (ארבעה לא לשימוש התחנה אלא לשם הפקת ומכירת חשמל לרשת הארצית), שיוכלו לפעול בסולר. לפי העתירה, לנגד המשרד עמדה הבחירה בין שימוש בטורבינות גז לשימוש במנועי בעירה פנימית, אולם הוא אישר ליזם שימוש בטכניקה הנחותה והמזהמת יותר – מנועי בעירה פנימית. העותרים טענו כי המנועים שנבחרו יובילו לעלייה של מאות אחוזים בפליטה השנתית של פורמלדהיד (גז הנחשב למזיק לבריאות) באזור אשדוד.
למרות שהחוק מדגיש כי על המשיב חובה לבחור בטכניקה אחת, שהיא ״הטכניקה המיטבית הזמינה״, המשרד להגנת הסביבה טען כי אין חובה כזו, וכי ניתן לבחור אחת מכלל הטכניקות המופיעות בדירקטיבה האירופית ועומדות בתנאי החוק, בלבד שייבחר האמצעי שיגרום לפליטה הנמוכה ביותר של מזהמים.
אולם לפי החלטת השופט ארנון דראל, סגן נשיא יבת המשפט המחוזי בירושלים, פרשנות המשרד להגנת הסביבה שגויה – והוא אף לא טרח לעמוד בהוראות החוק, הקובע כי ככל שבעל מקור פליטה ביקש לבחור בחלופה שאינה הטכניקה המיטבית הזמינה, עליו להציג סקירה, ניתוח והשוואה בין החלופה המוצעת לכל אחת מהחלופות האחרות, המביאות להפחתה גבוהה מהחלופה שהציע, ולהציג ניתוח של היעילות הכלכלית של כל אחת מהן והשפעותיה הסביבתיות. כך בין היתר נדרש היזם לפרט רעילות לאדם של כל אחת מהחלופות, פליטת גזי חממה, תוצרי פסולת ושפכים ועוד. הליך זה לא התבצע.
השופט קבע כי בחירת הטכניקה המיטבית ביותר מחייבת את היזם והמשרד להגנת הסביבה לפי החוק לא רק לאמצעים לצמצום הפליטות אשר יותקנו במפעל המזהם, אלא גם בבחירת אמצעי הייצור עצמם. בכך אשרר למעשה השופט את הדברים הכתובים באופן מפורש בחוק. השופט אף נאלץ לספק למשרד להגנת הסביבה במסגרת זו שיעור בהבנת הנקרא: הוא הדגיש כי לשון החוק, בה נוספה ה׳ הידיעה לפי המילה ׳טכניקה׳ ולפני המילה ׳מיטבית׳, מחייבת את היזם לבחור בטכניקה המיטבית היותר ולא להסתפק באפשרות כלשהי בדירקטיבה, ללא היררכיה ביניהן.
״מטרת החוק היא לשפר את איכות האוויר ולהציב סטנדרט מחמיר כלפי בעלי מקורות פליטה לשמירה על איכות האוויר ולצמצום הפליטות באופן הטוב ביותר״, נימק השופט את החלטתו. ״תכלית זו מחייבת את השימוש בטכניקות מתקדמות ובאימוץ של הטכניקה המיטבית ביורתה זמינה להפעלת תחנת הכוח, ובכך להביא לצמצום פליטות מזהמים בכל מקור פליטה חדש״. על המשיב לבחור בטכניקה המיטבית הזמינה, ואם יש אחת שעדיפה אל האחרות – עליו לבחור בה״. ככל שיש מספר טכניקות מיטביות זמינות בדרגה שווה, על המשרד להגנת הסביבה לבחון זאת במסגרת הענקת היתר הפליטה. השופט קבע כי אין לקבל את הגישה שאי אפשר להשוות בין הטכנולוגיות השונות, וכי על המשרד להגנת הסביבה לעשות זאת.
משמעות ההחלטה היא כי היתר הפליטה שניתן לתחנת הכוח במתקן ההתפלה מבוטל. המשרד להגנת הסביבה יאלץ לפעול לפי חוק אוויר נקי, ולקבוע מהן הטכניקות המיטביות הזמינות להפחתת הסיכון הבריאותי לציבור ולסביבה. את היתר הפליטה הוא יוכל להנפיק שוב למתקן רק לאחר שיבצע עבודה מקצועית שתצביע על הטכניקות המיטביות ביותר הזמינות, ככל שיש כמה כאלו, וינמק מדוע אחת עדיפה על אחרת או האם הן שוות ערך. אילו לאחר הליך זה יבקש לבחור בטכניקה שאינה המיטבית הזמינה, כך למשל בשל שיקוליו הכלכליים של המתקן – יצטרך לפעול לפי החוק ולנמק בהליך מוסדר את החלטותיו.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״בהתאם להחלטת בית המשפט, הודיע המשרד לחברת אשדוד התפלה כי היתר הפליטה לתחנת הכוח בטל. המשרד לומד את משמעויות ההחלטה״.
תגובת שפיר ובלוג׳ן, בעלות הזיכיון בתחנת הכוח: ״התחנה באשדוד פועלת בהתאם לכל הוראות היתר הפליטה שניתן לה, ועומדת בכל הדרישות המחמירות שנקבעו בו, לרבות שימוש בטכניקה המיטבית הזמינה (BAT) לפי הרגולציה האירופאית, כפי שאומצה על ידי מדינת ישראל. פסק הדין אינו שולל את האפשרות להפעיל את התחנה באמצעות מנועים, ואף אינו קובע שמדובר בטכנולוגיה שאינה מיטבית. ההחלטה מתמקדת בפרשנות משפטית של הליך קבלת ההיתר, וקובעת כי יש להשלים שלב רגולטורי נוסף מול הממונה, בהתאם להנחיות שנקבעו בפסק הדין״.
