יוצר "יורשים" חוזר עם סאטירה נוקבת על מיליארדרי הטק
ג'סי ארמסטרונג פונה הפעם לטפל באלון מאסק, מארק צוקרברג ושאר ענקי הסיליקון בסרט טלוויזיה על ארבעה טק-ברוז שהורסים את העולם מבקתת סקי בשווי של 65 מיליון דולר
ארבעה יזמי הטק מהמובילים בעולם מגיעים לסוף שבוע בבקתת סקי בשווי 65 מיליון דולר. זה הרקע ל-Mountainhead, "בודדים בפסגה", סרטו החדש והמסקרן של ג'סי ארמסטרונג, יוצר הסדרה המעולה "יורשים", הזמין מאתמול ב-HBO (אצלנו ב-HOT, yes וסלקום TV). "יורשים" זכתה ב-19 פרסי אמי, כולל הפרס לסדרה הטובה ביותר, וירדה מהמסכים לפני שנתיים, ולכן הצפיות מסרטו החדש הרקיעו שחקים.
גם הפעם מדובר בסאטירה חדה על עשירים מקולקלים שהורסים את העולם בדרכם לפסגה. לאחר שטיפל בסדרה הקודמת באילי התקשורת בסגנון משפחת מרדוק, נכנס עכשיו ארמסטרונג במקלדת המושחזת שלו בכל הכוח בטק-ברוז, ענקי ההייטק.
שמו של הסרט באנגלית Mountainhead מרפרר לשם ספרה המפורסם של איין ראנד "כמעין המתגבר" ובאנגלית Fountainhead, שהפך בשנים האחרונות ליקיר עמק הסיליקון והימין הטרמפיסטי בארה"ב בזכות תפיסת העולם שלו הדוגלת בקפיטליזם חופשי ובחירות הפרט ללא רגולציות ממשלתיות.
יש לסרט גם כותרת משנה: "האנושיות היא בידיהם", רמז מטרים המבטיח כי אם בזה תלוי הדבר, אנושיות רבה לא תהיה כאן. ארבעת המיליארדרים - רנדל (סטיב קארל, "המשרד"; ו"ארבע העונות"), ג'ף (ראמי יוסף, "ראמי"), וניס (קורי מייקל סמית, "אוטופיה") וסופ (ג'ייסון שוורצמן, "משועמם") שהוא רק חצי מיליארדר - נפגשים לחופשה מפנקת "בלי עסקאות, ארוחות ובחורות" - כמובן שבלי בחורות.
קשה להתעלם מהדמיון בינם לבין ענקי ההייטק האמיתיים - אלון מאסק, מארק צוקרברג, פיטר ת'יל (וגם סטיב ג'ובס ז"ל). בבית המרהיב של סופ, הממוקם על פסגות מושלגות ביוטה, מתכנסים הארבעה זמן קצר לאחר שחברת Traam של וניס שידרגה את יכולות הבינה המלאכותית שלה ליצירת תוכן. הפיתוח הטכנולוגי הזה מציף את העולם ברמות דיסאינפורמציה שמטרידות ממשלות ורשויות ברחבי הגלובוס.
וניס מתעדכן על האירועים הנוראים שמתרחשים כתוצאה מהמצאתו, אך מתייחס לכך בזלזול. "ברגע שילד פלסטיני יראה תוכן מטורף של ילד ישראלי כלשהו, הוא יחשוב 'וואלה, בסדר'", הוא מסביר לג'ף (בגילומו של יוסף - הקומיקאי המוסלמי ממוצא מצרי), שמשיב לו בלעג: "אני בטוח שכך תפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני".
ואולם בפועל, כפי שג'ף מציין, הטכנולוגיה של וניס מאפשרת להעלות סרטוני דיפ-פייק של מעשי אונס בכפרים סמוכים לאותם ילדים.
בתחילה ארמסטרונג לא היה בטוח שהוא שוב רוצה לספר סיפור על עשירים מופלגים. "ניסיתי לעשות דברים אחרים", אמר בראיון ל"הוליווד ריפורטר". אבל אז הוא הוזמן לכתוב ביקורת למוסף הספרות של הטיימס בללונדון על ספרו של מייקל לואיס "Going Infinite”, על עלייתו ונפילתו של איל הקריפטו סאם בנקמן פריד, ובעקבות זאת עשה תחקיר על המיליארדרים של עולם ההייטק.
"לא יכולתי להפסיק לחשוב על האופן שהחבר'ה האלה מדברים בציבור. זה הפך למין מנגינה כזאת שאתה לא מצליח להוציא מהראש, ומשם לחיידק המדבק של הסרט", אומר ארמסטרונג. "יש שם היררכיה בתוך החבורה, אף על פי שאין באמת הבדל במה שאתה יכול לקנות בין מי שיש לו 60 מיליארד דולר לבין מי שיש לו 200 מיליארד, אבל היא קיימת בקרב ארבעת האנשים האלה. העובדה שאחד מהם הוא במקום שני ועלול לרדת למקום שלישי - זה לא טוב להם, וזה חלק ענק מהאישיות של הטיפוסים האלה, בין שהם מודים בזה או לא".
בראיונות הוא סירב לנקוב בשמות מקורות ההשראה לדמויותיו, אבל הודה שחלק מההשערות של המנחשים הן בכיוון הנכון. "לאנשים שמכירים היטב את התחום, זה קצת כמו מראה מעוותת בלונה פארק - אתה רואה משהו ומשוכנע שזה הם. יש פה קטעים של מארק אנדריסן (מפתח הדפדפן נטסקייפ, ר"ק) ודיוויד סאקס (יזם טראמפיסט, ר"ק) וכמה מהטיפוסים הפילוסופיים האלה. זה משחק סלון נחמד לבחור את האיברים שמהם מורכב הפרנקשטיין הזה".
ארמסטרונג הוא תסריטאי ובמאי מצוין. הוא יצר את הסרט - דרמה קאמרית שלעיתים נראית כמו תיאטרון - בחצי שנה בלבד. ניכר שגם הפעם הוא יודע מה הוא עושה. העלילה מתפתחת לכיוונים קיצוניים, קומיים וקרינג'יים. צוות השחקנים המחונן מיטיב להתמודד עם התסריט. גם הנושא שבחר לעסוק בו הוא אקטואלי- זאת סאטירה נוקבת שמתרחשת בזמן שמומחי AI בעולם מזהירים בדיוק ממה שנראה בסרט.
למרות כל זאת, יש לסרט שתי נקודות חולשה מרכזיות: הראשונה היא שכמו ב"יורשים"; גם כאן הדמויות שנואות. לקח הרבה זמן למצוא מקום בלב לדמויות כמו שיב, רומן, קנדל, ג'רי וגרג - שעות, חודשים ואפילו שנים. זה לא קורה בסרט בן 100 דקות. הבעיה השנייה היא המציאות. בימים שבהם מאסק, יד ימינו של נשיא ארה"ב, עוזב/מגורש מהבית הלבן, ומופיע לתדרוך האחרון עם פנס בעין, וכתבה גדולה ב" ניו יורק טיימס" מתארת את הרגלי צריכת הקטמין המופרזים שלו, קשה מאוד להתעלות על כך בבדיון.