בלעדי
ראפיד ו-Revolut במגעים עם בנק ישראל לקבלת רישיון לפעול כ"בנק רזה"
ענקית הבנקאות הבריטית וחברת הפינטק הישראלית מבקשות לקבל רישיון לפעילות בנקאית מוגבלת בישראל, שיאפשר להן להציע פיקדונות לציבור. זאת בעקבות המלצה של בנק ישראל והאוצר לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי
בימים אלה מקיים בנק ישראל שיח עם שני גופים פיננסיים בינלאומיים שמתכוונים להגיש בקשה לקבלת רישיון להפוך ל"בנק רזה". במסגרת הרישיון הן יוכלו להעניק פיקדונות ללקוחות ולהתחרות בבנקים. את הדברים אמר בתחילת השבוע דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, כשהתארח בכנס בהרצליה, בפורום שווי הוגן באוניברסיטת רייכמן.
לכלכליסט נודע כי הגוף המוביל שמנהל שיח לגבי הדרך המהירה ביותר לקבל רישיון בנק רזה הוא ענקית הפינטק והבנקאות הבריטית רבולוט (Revolut). החברה השנייה שמנהלת שיח מול בנק ישראל היא ראפיד (Rapyd), חברה ישראלית שהעניקה את שירותיה עד כה מחוץ לישראל. ראפיד מספקת ומפתחת פלטפורמות תשלומים בינלאומיות עבור עסקים וצרכנים. החברה מאפשרת לבצע העברות בנקאיות, תשלום במזומן ותשלום דרך ארנקים דיגיטליים.
2 צפייה בגלריה
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. מאמץ חקיקה כדי לקדם את הרישיונות
(צילום: דוברות בנק ישראל)
האם הבנקים הישראלים צריכים להתחיל לפחד מתחרות מתקרבת בפרה החולבת שלהם מצד ענקיות פינטק? הדבר תלוי בעיקר בקצב האישורים שיספקו בנק ישראל ומשרד האוצר. כידוע, הבנקים חוגגים בזכות הריבית האפסית שהם מעניקים על פיקדונות והריבית הגבוהה שהם גובים על אשראי — תחום שבו הם שולטים לחלוטין. משום כך המדינה מנסה בדרכים שונות לייצר תחרות בתחומים אלו. עד עתה לאו דווקא בהצלחה מרובה.
בימים אלו הפיקוח על הבנקים תולה את יהבו על מהלך שיאפשר לגופים חוץ־בנקאיים לקבל ולטפל בפיקדונות מהציבור, בתהליך שנקרא רישיון בנקאי רזה. הדרך אולי ארוכה עד למצב שבו יחולקו רישיונות ל"בנקים רזים" לחברות במשק הישראלי, אולם בנק ישראל החל כבר לקדם את המהלך.
הענקיות מחפשות נתח פיננסי בישראל
רבולוט הוקמה ב־2015 על ידי איש העסקים הבריטי־אוקראיני ניקולאי סטורונסקי ומהנדס התוכנה ולאד יצנקו. שווי החברה הוא 45 מיליארד דולר, על פי סבב מכירת מניות של החברה שהתרחש באוגוסט 2024. רבולוט מציעה שירותי בנקאות דיגיטליים בלבד ב־50 מדינות, ל־52 מיליון לקוחות, אך עדיין לא מציעה שירותים בנקאיים בישראל. החברה שכרה לאחרונה את אורי נתן, מנכ"ל פפר לשעבר, שינהל את פעילותה בישראל.
רבולוט, שמגדירה את עצמה כניאו־בנק — בנק דיגיטלי שמתנגד לאפשרות לשרת עם סניפים פיזיים — הגיעה לישראל בשנת 2023. החברה קיבלה קוד זיהוי מבנק ישראל כדי להתחיל את תהליך ההשתלבות של החברה בענף הפיננסי הישראלי. המהלך מאפשר לרבולוט להקצות למשתמשי האפליקציה מספר משתמש שמשמש כחשבון עו"ש, ולבצע העברות כספים ישירות מול הבנקים המקומיים. האפשרות לכך שרבולוט תפעל כבנק רזה תגדיל את הדמיון, בסוף התהליך, בינה לבין בנק מסורתי, מאחר שזו תוכל להציע פיקדונות בריביות אטרקטיביות ללקוחותיה. מהלך דומה שביצעה פייבקוס, אפליקציית התשלומים של דיסקונט שהציעה ריבית שנתית של 4% שנתיים על פיקדונות חודשיים.
ראפיד הישראלית הוקמה ב־2015 על ידי אריק שטילמן, ארקדי קרפמן ועומר פריאל. בשנת 2022, על רקע הגאות בענף הטכנולוגיה, ראפיד הוכתרה כחברת ההייטק הפרטית בעלת השווי הגבוה בישראל לפרק זמן מסוים, במסגרת עסקת סקנדרי שבה השווי שלה עמד על כ־15 מיליארד דולר. אולם מאז, לאחר שנמכרה וויז תמורת 32 מיליארד דולר במרץ האחרון, נושלה ראפיד מהטייטל. שווי השוק שלה לפי הגיוס האחרון בפברואר 2025 היה 3.5 מיליארד שקל.
ראפיד פועלת להקים פעילות לתשתית סליקה בישראל, כפי שחשף כלכליסט בסוף השנה שעברה, ואף ביקשה רישיון סולק מרשות ניירות ערך. כלומר, ראפיד תפנה לעסקים קטנים ובינוניים ותציע להם לסלוק כרטיסי אשראי תמורת עמלה נמוכה מהגופים המסורתיים בענף, כמו חברות כרטיסי האשראי. אם ראפיד תקבל גם רישיון בנק רזה, היא תוכל לספק לאותם עסקים שחותמים אצלה גם את האפשרות להפקיד כספים בפיקדונות, ובכך להגדיל עוד יותר את פעילותה ואת התחרות שלה מול שאר הגופים המקומיים.
פתיחת תחרות בפיקדונות
רישיון בנק רזה הוא אחד מהכלים העיקריים של בנק ישראל להגדיל את התחרות בענף הבנקאות ולהציב מול הבנקים גופים עם יכולת אפקטיבית להציע אלטרנטיבה. הבנקים נהנים למעשה מיתרון מובנה בעולם הפיקדונות מהציבור. הם מציעים ריבית נמוכה בשל התחרות הדלה, חרף העובדה שהריבית במשק עומדת כיום על 4.5%. בד בבד הם נהנים ממימון זול על ידי שימוש בכספי אותם פיקדונות. כך נוצרים לבנקים רווחי עתק שהסתכמו בכ־30 מיליארד שקל ב־2024 וב־7.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנת 2025. שאר החברות המתחרות מגייסות הון דרך הבנקים או דרך הציבור באג"ח, בריביות גבוהות יותר. כלומר, מימון הפעילות של שאר החברות במשק יקר יותר. בחודש מרץ האחרון הוועדה הבין־משרדית של בנק ישראל והאוצר המליצה לפתוח לתחרות את שוק הפיקדונות ומתן האשראי, במסגרת מסקנות ביניים שהוגשו לציבור, על ידי מתן רישיון מוגבל שיאפשר לחברות להציע פיקדונות ללקוחות שלהן.
רישיון בנק רזה אמור להעניק לתאגידים פיננסיים שאינם בנק — כמו חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי חוץ־בנקאי — את האפשרות להציע פיקדונות עם ריבית גבוהה יותר מזו שניתן לקבל בבנקים הגדולים. מתן רישיון בנקאי רזה שיאפשר לגופים חוץ־בנקאיים לקבל פיקדונות מהציבור יוזיל את מקורות המימון עבורם, מה שאמור עקרונית להגדיל את התחרות בתחום האשראי וגם את התחרות בכל הנוגע לפיקדונות, שבנק ישראל שואף לראות אותם נושאי ריבית גבוהה יותר עבור הציבור.
בנק ישראל אינו מגביל את הבקשה לפיקדונות רק עבור תאגידים פיננסיים, אלא פותח צוהר גם עבור תאגידים ריאליים, כמו רשתות שיווק גדולות, שיציעו ללקוחות שלהן להפקיד את הכסף שחסכו בפיקדון עם ריבית גבוהה, ובינתיים להשתמש באותו ההון.
המהלך זוכה להתנגדות מצד הבנקים. בכירים בענף הבנקאות מתחו ביקורת על הרפורמה, מאחר שלהשקפתם היא מנוגדת לרפורמת בכר, מאחר שהיא הופכת את המוסדיים — חברות ביטוח ובתי השקעות — חזרה לבנקים. רפורמת בכר היא רפורמה שהונהגה ב־2008 על מנת להגדיל את התחרות בענף הבנקאות, במסגרתה הופרדו קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה מהבנקים אל בתי ההשקעות וחברות הביטוח.
עד עתה פורסם על ידי בנק ישראל דו"ח ביניים בלבד ועל פיו התאגידים הריאליים יצטרכו להקים חברה בת נפרדת שתרכז את הפעילות. ההצעה המרכזית של בנק ישראל היא לייצר הגדרה חדשה של "בנק מדרגה 1", שבה ייכללו גופים פיננסיים שמנהלים נכסים של עד 50 מיליארד שקל. תאגיד בנקאי קטן ייחשב ככזה שמחזיק בעד 2.5% מהיקף הנכסים במערכת הבנקאית. בהמשך ההגבלה עשויה לגדול לכדי 5% מסך הנכסים באישור שר האוצר ונגיד בנק ישראל.
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מסר לאחרונה לכלכליסט כי הבדיקה של משרד האוצר העלתה כי גיוס פיקדונות אמור להוזיל ב־2% את עלויות גיוס ההון לעומת גיוס שנעשה באג"ח בשוק ההון, ועל כן הם מצפים שהריבית שתינתן על ידי החברות תהיה גבוהה משמעותית מהבנקים ותביא לאטרקטיביות של הפיקדונות מחוץ לבנקים. הצעד הבא של בנק ישראל הוא פרסום בסוף השנה הנוכחית של הדו"ח הסופי, ומנקודה זו יחל בנק ישראל במאמץ חקיקה תוך מטרה לסיימה כבר בתחילת השנה הבאה ולמסור רישיונות כבר במחצית השנייה של 2026. כך לפחות מסרו המפקח על הבנקים והממונה על התקציבים במשרד האוצר.
השקת קרן כספית מתחדשת
כך או כך, זו לא הרפורמה היחידה שמקודמת בימים אלו על מנת להגדיל את התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים, שלרוב מעניקים ריביות נמוכות. רשות ניירות ערך בראשותו של ספי זינגר אישרה לראשונה קרן כספית שבה המשקיע בוחר מראש את תקופת ההשקעה ויודע את התשואה הצפויה — מהלך שישפר את כוח המיקוח של משקי הבית ויגביר את התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים, במיוחד לטווח קצר. קרן כספית היא סוג של קרן נאמנות שמשקיעה בעיקר בפיקדונות, במק"מ (מלווה קצר מועד של בנק ישראל) ובנכסים סולידיים לטווח קצר. החל מאוקטובר הקרוב תיכנס לתוקף הוראה רגולטורית חדשה של בנק ישראל ורשות ניירות ערך שמסדירה את פרסומן ומחייבת את הבנקים להציג את הקרנות לצד הפיקדונות הבנקאיים. נכון למרץ 2025, הכספים שנמצאו בפיקדונות הבנקאיים הסתכמו ב־1.72 טריליון שקל, וכספי העו"ש הסתכמו ב־530 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות נאמדו ב־167 מיליארד שקל. עד 2022 היקף הקרנות הכספיות בישראל הסתכם בפחות מ־20 מיליארד שקל. הצמיחה המואצת של הקרנות הכספיות מעידה כי הציבור בישראל, כאשר מציעים לו אלטרנטיבה ראויה לפיקדון הבנקאי, עשוי לבחור בה.
אתמול פורסם בכלכליסט כי מליאת רשות ניירות ערך אישרה השקת קרן כספית ראשונה מסוגה, שמטרתה להתחרות בפיקדונות הבנקאיים קצרי הטווח. חברות ניהול קרנות הנאמנות צפויות להשיק בימים ובשבועות הקרובים קרנות כספיות מתחדשות, בהתאם להסדרה החדשה של הרשות. הקרן החדשה, המכונה "קרן כספית מתחדשת", שונה מהקרנות הכספיות הרגילות בכך שהיא מאפשרת למשקיע לבחור מראש את תקופת ההשקעה וכך לדעת מראש את התשואה שצפויה לו. כלומר הקרן מגייסת כספים מראש לתקופת השקעה קבועה, ולכן יכולה להבטיח למשקיע תשואה ידועה מראש - בדומה לאג"ח סגור. זאת לעומת הקרנות הכספיות הקיימות שבהן אין תקופת השקעה מוגדרת מראש. קרנות הרגילות המשקיעים יכולים לקנות ולמכור בכל עת, ולרוב יקבלו תשואה שנתית שקרובה לריבית במשק (כיום 4.5%, ולפי הערכות הכלכלנים תרד בהמשך השנה). עם זאת, כאשר מנסים לתכנן השקעה קצרה או ארוכה, קשה לאדם הממוצע להעריך את התשואה בפועל ולהשוות אותה לריבית בפיקדונות, שלרוב נמוכה מזו של הקרנות הכספיות. זאת משום שמנהלי הקרנות הכספיות מנצלים את כושר המיקוח שלהם כמי שמייצגים מספר משקיעים רב. רשות ניירות ערך שואפת להפוך את הקרנות הכספיות לאטרקטיביות יותר מהפיקדונות, ולאפשר השוואה שקופה וברורה ביניהן.
רבולוט וראפיד בחרו לא להגיב.
מבנק ישראל נמסר כי "בנק ישראל מוביל מהלך מהותי לרפורמה בתהליך הרישוי הבנקאי, כך שיבוצע תהליך רישוי ופיקוח מדורג לפי גודל הגוף הבנקאי. במסגרת זו מקדם הפיקוח על הבנקים, בשיתוף משרד האוצר וגופים נוספים, הסרת מגבלות וצמצום חסמים המקשים על כניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. בעקבות צעד זה, ישנם מספר גופים עסקיים שמתעניינים בקבלת רישיון בנקאי בישראל. בנק ישראל לא מתייחס פרטנית לגוף כזה או אחר, בין אם מהארץ או מחו"ל".
