ה-OECD מוריד את תחזית הצמיחה לישראל; "הסיכון תלוי בהתפתחויות הגיאופוליטיות"
כלכלני הארגון חוזים צמיחה של 3.3% השנה (לעומת 3.4% בתחזית הקודמת) ו־4.9% ב־2026 (לעומת 5.5%). על רקע חידוש המלחמה, התחזית נראית אופטימית מדי
ה־OECD מוריד את תחזית הצמיחה של ישראל בשנתיים הבאות וצופה צמיחה של 3.3% השנה (לעומת 3.4% בתחזית הקודמת) ו־4.9% ב־2026 (לעומת 5.5% בתחזית הקודמת). הנתונים התפרסמו היום (ג') במסגרת התחזית הכלכלית העולמית החצי־שנתית. מחברי הדו"ח מציינים כי "הסיכונים משמעותיים ותלויים בהתפתחויות הגיאופוליטיות האזוריות" ומסבירים כי הרחבת הסכסוכים האזוריים "עלולה לגרום לצמצום הפעילות הכלכלית ולהגדלה משמעותית של הגירעונות התקציביים". הכוונה, ככל הנראה, היא למלחמה מול איראן.
אבל זה אינו הסיכון היחיד שמצוין בדו"ח. "העמקת התסיסה החברתית ביחס לרפורמה המשפטית עלולה גם לשבש את הדינמיות של ההייטק, במיוחד אם היא תכלול הגירה משמעותית של עובדים בעלי כישורים גבוהים", נכתב.
כמו כן מציינים ב־OECD כי ישנה חשיבות עליונה להשקעה בתשתיות פיזיות ואנושיות ולביצוע רפורמות מבניות, לרבות "הפחתת קצבאות וסובסידיות המהוות תמריץ שלילי להשתתף בשוק העבודה".
הבעיה השנייה של המשק היא האינפלציה, שלפי הדו"ח המעודכן תלווה אותנו עד סוף השנה הבאה. האינפלציה השנה תהיה 3.2%, כלומר מעל תקרת יציבות המחירים שקבעה הממשלה (3%). בשנת 2026 האינפלציה צפויה להסתיים ב־2.9%. לפיכך ממליצים ב־OECD שהמדיניות המוניטרית (גובה הריבית) "חייבת להישאר מצמצמת כדי להבטיח שהאינפלציה תחזור לטווח היעד של 3%-1%", תוך רמיזה עבה כי הריבית חייבת להישאר על כנה, או גבוהה דייה, כדי להחזיר את האינפלציה למסלול.
עם זאת, הסקירה משקפת אופטימיות שנראית מוגזמת לאור ההתפתחויות של החודש האחרון, לרבות חידוש המלחמה בעזה; חזרת ירי הטילים של החות'ים על ישראל; בריחה של חברות התעופה הזרות אחרי נפילת טיל חות'י בנתב"ג; וגם הבידוד הבינלאומי של ישראל על רקע התמונות שמגיעות מהרצועה. כך, למשל, ב־OECD מדברים על התאוששות מואצת (בעוד שהמדד המשולב של בנק ישראל ירד בארבעת החודשים האחרונים למעט חודש אחד וגם שאר נתוני הרבעון הראשון היו מתחת לציפיות); משבחים את הפסקת האש (שכבר הסתיימה); מייחסים חשיבות גדולה להפסקת ירי הטילים על חיפה ותל אביב (הירי התחדש); וטוענים שההוצאה הצבאית צפויה לרדת (היא תרד אבל תישאר גבוהה מאוד). כלכליסט פנה לדוברות הארגון לבדוק מתי נחתמה הסקירה ושם השיבו כי מדובר ב־27 במאי, כך שהתמונה העולה מעט מבלבלת.
בדו"ח מציינים עוד כי המכסים של טראמפ צפויים לפגוע באופן מינורי בכלכלת ישראל שכן רוב היצוא שלה הוא שירותים. אלא שלפגיעה בסחר הבינלאומי הכללי יהיו השלכות קשות על ישראל כפי שציינו הכלכלנים הישראלים הבכירים, לרבות הנגיד אמיר ירון.
ב־OECD גם משבחים את רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" וטוענים שהיא "הקלה על היבוא" אף שהם מדווחים על עלייה בסיכונים. ההסבר הוא שהסיכונים "מאוזנים" משום שהפסקת אש תפחית את פרמיית הסיכון (מה שלא נראה באופק).
