חברות הטק הגדולות מחזירות את העובדים למשרדים – אבל האם זה הצעד הנכון?
בעוד אפל, אמזון, מטא, גוגל וטסלה מחזירות את עובדיהן למשרדים במתכונת מלאה, אני כותב את השורות האלה משולחן העבודה בביתי בתל אביב – המקום שממנו אני מנהל מאות עובדים שכירים ממדינות שונות ברחבי העולם. כל אחת ואחד מהם עובדים מהמקום שהכי מתאים להם: מהבית, מחלל עבודה משותף, או אפילו מחופשה.
מניסיוני בניהול צוותים גלובליים, חזרה גורפת למשרד אינה בהכרח הפתרון הנכון – ולעיתים אף פוגעת בפרודוקטיביות, במוטיבציה ובחוסן הארגוני.
עבודה מרחוק היא לא תקלה, היא אבולוציה
העבודה מרחוק, שהתפתחה במהירות בתקופת מגפת הקורונה, לא הייתה תקלה זמנית אלא חלק בלתי נפרד מתהליך אבולוציוני ארוך בהתפתחות של תרבות העבודה. אמנם לחברות רבות היה נוח לראות בה סידור זמני, אך בפועל מדובר במודל ניהולי שלם שמייצר ערך אמיתי, הן לארגון והן לעובדים. כשמנוהלת נכון בארגון הנכון, עבודה מרחוק מובילה לשביעות רצון גבוהה יותר בקרב לקוחות, עובדים ומנהלים, לניצול יעיל של זמן ומשאבים ולשיפור בתפוקות הארגון. היא גם מאפשרת גיוס עובדים גלובלי שאינו תלוי במיקום גאוגרפי, חיבור בין טאלנטים מכל העולם ויצירת סביבת עבודה רב תרבותית מפרה ויצירתית.
העולם עובד מסביב לשעון גם בלי משרדים
אחד היתרונות הגדולים בעבודה מרחוק הוא האפשרות לפעול במתכונת של 24/7. כשיש לך צוותים בכל אזור זמן, אתה לא רק חוסך בעלויות, אתה מייצר רצף תפעולי שמתאים לעולם דינמי ותובעני. בלי לשכור משרדים יקרים באזורים מבוקשים, בלי מגבלות גיאוגרפיות, אפשר לספק שירות ותמיכה בכל שעה ובכל מקום. החיסכון בנדל״ן הוא לא רק יתרון כלכלי, הוא גם משחרר את הארגון ממגבלות פיזיות שעשויות להגביל את הפתרון העסקי.
מי שחוזר למשרד, לפעמים חוזר אחורה
בחודשים האחרונים אנו רואים דווקא גל נגדי, כזה שזונח את הגישה הזאת. אפל, לדוגמה, מחייבת את כלל העובדים להגיע לפחות שלושה ימים בשבוע למשרד, מטא ביטלה את מדיניות העבודה ההיברידית ברבות מהמשרות, אמזון דורשת נוכחות מלאה ואף עוקבת אחרי תגי העובדים וטסלה, תחת ניהולו של אילון מאסק, הבהירה באופן חד-משמעי שעבודה מהבית אינה באה בחשבון. הנימוקים נעים בין "חיכוך אנושי" ל"טיפוח תרבות ארגונית", אבל בעיניי יש כאן משהו בסיסי יותר – הצורך בשליטה.
המרחק דווקא מייצר קירבה
מן הצד השני, ודווקא לא במפתיע, הדברים שאני שומע מעובדים, בארץ ובעולם, שונים לחלוטין. רבים מדווחים על שחיקה, פגיעה באיזון בין עבודה לחיים פרטיים, ירידה במוטיבציה ותחושת ריחוק דווקא כשהם נדרשים להיות קרובים פיזית. מה שמפתיע הוא שהמרחק הפיזי יוצר לעיתים קרבה אנושית עמוקה יותר. כשלא נפגשים במטבחון או במסדרון, ההיכרות לא מתרחשת מעצמה, ולכן משקיעים בה יותר. שיחות עומק, מפגשים וירטואליים יזומים, ומאמץ מודע לבניית קשר ותרבות ארגונית, יוצרים יחסי אמון ושייכות חזקים יותר.
העובדים לא מונעים על ידי שולחנות פינג פונג וספא
היום זה כבר די ברור, עובדים לא מחפשים עמדות עיצוביות או ארוחות שף. הם מחפשים משמעות, עצמאות, גמישות וניהול מבוסס אמון. הרבה עובדים רואים את עצמם כיזמים של עולם הקריירה שלהם ומחפשים כמה שיותר עצמאות וכך הם פורחים.
העתיד שייך למי שמודד תוצאה – לא נוכחות
נכון, עבודה מרחוק היא לא פתרון קסם, ולא תתאים לכל תפקיד או ארגון. אבל היא גם לא טרנד חולף. היא ביטוי לשינוי עמוק בתפיסה: העבודה כבר לא חייבת להתרחש במקום פיזי אחד, אלא בכל מקום שבו מתקיים חיבור אמיתי בין אנשים, מטרות וערכים. דווקא עכשיו, כשחברות רבות בוחרות לחזור אחורה, זו ההזדמנות של מנהלים לחשוב קדימה: לא לשאול רק איפה העובדים יושבים, אלא איך יוצרים אצלם מחויבות, יוזמה ותחושת שייכות גם בלי לפקח עליהם במסדרון. לא למדוד נוכחות, אלא להשקיע בשקיפות, תיאום ואחריות.
אחרי שנים של ניהול צוותים מרחוק, בכל אזור זמן, בלי משרדים ובלי מגבלות, אני יכול לומר בוודאות: זה אפשרי. זה דורש משמעת, התאמות והקשבה. אבל התוצאה היא ארגון שזז מהר יותר, מגיב טוב יותר ובונה יחסי אמון גם עם העובדים, וגם עם הלקוחות. העתיד לא בהכרח שייך למי שיש לו את המשרד הגבוה ביותר, אלא למי שיודע לבנות צוותים חזקים, בלי קשר לגובה התקרה.
יניב ורוצ'יק הוא מייסד ומנכ"ל Aidey, חברת BPO לשירות לקוחות ותמיכה טכנית
